כרך של רומי · חלק ט״ז סימן י״ג

ואל תשיבני מתשו' מ"ב ח"א סי' א' ותשו' מוהר"ם מלובלין סי' ק"י על השאלה ההיא עצמה ותשו' הרב פ"מ ח"א סי' ג"ן וצ"א וח"ב ס"א ושאר התשו' שרשם הרב יד"א ח"א סי' י"ז הגה ב"י א"ו כ"מ דהמעמיק ברובן בעיניו יראה שעיקר האומדנות שנשתמשו מהם אינם אלא להוציאו מכלל מכוין להעיד שאפי' שדבריו של גוי היו ע"י שאלה עכ"ז רבו האומדנו' לפי סגנון הנדונות עד שחזר כאלו היה מסל'ת ממש רצוני לומר שנתבררו להם הדברים כ"כ עד שנראה בחוש הראות שלא כיון להעיד וכ"ש להתיר א"כ חזר דינו ככל מסל'ת וככל חוקותיו אבל אם יהיה כל הענין כמכוין להעיד גמור אפי' יהיו אלף אומדנות מוכיחות דקושטא קאמר הא ודאי אין עדות לגוי וכאמור ומדובר וחפץ הייתי להאריך ולהלוך לאט לאט בענין זה ולברר דברים אלו מכל פוסק ופוסק שעל משקל זה יסדו בנינם להקל אבל כבר מלתי אמורה כי אני כותב כחות' על הגחלים ממש אמנם מובטחני בה' שמי שיבא אחרי ואמת הבנין הלזה בידו בעיניו יראה ולבבו יבין כי אין לנו דרך אחרת בהבנת דבריהם ואם נשארו אחד או שנים מהאחרונים (מה שלא אאמין) שלא יכוונו דבריהם על משקל האמור אין אחריותם עלינו ומה ששפך כאש חמתו רבינו הרדב"ז ז"ל בחדשות סימן תקכ"ו על מוהרא"י יוכית כי כנים דברי ואנו אין לנו אלא תורתן של ראשונים ומה אומדנות אמתניות צדקניות דקושטא קאמרי גזבר העיר והאלמנה וכל העדויות שנתקבלו בפני הגזבר יותר מאותן שבאו בנדונו של הר"ן? כי באמת ממנו תוצאות חיים ועכ"ז כיון שכיונו להעיד הפך רבינו הר"ן ז"ל להם עורף ולא פנים ודי בזה לפי שעה כי לבי בקרבי אינו אלא שר"ף כי אני רואה באיזה מן האחרונים שלא דקדקו היטיב בתורתו של רבינו הגדול הר"ן ז"ל ובחילוקו הנחמד שהוא תורת אלהים חיים וכל אחד מרבה אומדנותיו אחר הפיסול הגמור וה' אלדים יעזור לי לחזור ולשנות פ"ז בל"ן כרצונו וכרצון כל יראיו כיר"א ולקמן כבר דברתי עוד מזה עיין קרוב לסוף התשו':