אני מוכרח להאריך בכל זה להעיר אזן בלימודים ולהכריח מדברי כל אלה הראשונים תרתי האחת שהפך מסל"ת הוא מתכוין להעיד ושאין הפרש בזה בין גוי פשוט לשופט והדומה ואפי' דקי"ל דלא מקבלי שוחדא וכל דבריהם אמת וצדק עכ"ז כל שמכוין להעיד הרי זה עדות גמור ואין עדות לגוי השנית דענין מסל"ת דבו התירו חכמים דשאני היינו משום שהענין מזדמן לפנינו כאלו אנן סהדי ממש כיון שהוא מסל"ת הרי הוא אינו מעיד ואנו השומעים אנו המעידים האמתיים לפי ראות עינינו יען דהענין נפל לפנינו בהזדמן ושלא במתכווין אבל כל שמכוין להעיד הרי הוא מזדמן לפנינו בתורת עדו' א"כ כל אומדנותינו הבאות אחר העדות הפסול הזה לאשרו ולקיימו לא מצלחו אפי' לכרכושי בקי ולא בדרך גוזמא כי עדות גוי אפי' מהיותר חסיד שבאו"הע ורבבות אלפי אומדנו' הבאות אחריו לטעת בלבנו דקושטא קאמר לא מעלין ולא מורידין דהתו' חוקה חקקה גזי' גזרה לפסול עדותם באיסורי התורה שהם החוקים הישראלים ואין הפסול חוזר כשר בשום אופן והוא האמת והוא הצדק שתתעלה:
כרך של רומי · חלק ט״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.