כרך של רומי · חלק י״ב סימן י״א

וקודם שאציע לפני הקורא נוסח מעשה ב"ד אשר שלחתי למע' אנשי החברה הקדושה של רחיצה כדי לבטל לגמרי הרחצת החמין למת. חובה עלי לשים לפניו מעשה שהיה אחר ששלחתי נוסח המעב"ד ואחר שנתקבל ברחמים וברצון ונתפשט כי נרחצו ג' ד' נפטרים במים קרים. ומעשה שהיה כך היה: שאיש זקן וע"ה מוחלט בראותו הגזר דין הזה נקיט ליה בלכיה כי נדמה לאותו הע"ה שהתרתי את האסור ופגעתי בכבוד המתים והחיים וע"כ בשעת מותו הוא ציוה בצואה גמורה לאנשי החב"ק של הרחיצה שאל ישמעו אל המנהג החדש אשר הנהיג הרב החדש להרחיץ מתי ישראל במים קרים כי הוא מגלה דעתו כי רצונו דוקא במים חמין כאשר היה המנהג עם אבותיו ואבות רבותיו ויאסוף רגליו אל המיתה ויגוע וימת ותכף בא ועמד לפני משנה החברה הנז' כמוה"ר מנוח קורקוס הי"ו לדרוש את הה' כדת מה לעשות. ואני בסמכי על הדין ועל האמת וכמו שיבא לקמן בע"ה. תכף ומיד קמתי קל חיש והלכתי אני בעצמי עם מע' כל החברים לבית הנפטר הנז' וכה אמרתי לו כמדבר פנים אל פנים. אתה האיש פ' בר פלונית עד עכשיו היית בעלמא דשקרא ולא ידעת בין ימינך לשמאלך ולזה חסרון ידיעתך ודמיונותיך הכוזבות הטעוך לצוות צואה כזאת אבל לעת עתה הנך בעולם האמת. ואם תזכה אחר המירוק הנאות לקבל פני שכינה ותקבל פני הרב הכהן הגדול מוהרד"ך ז"ל רב מפורסם שבק"ק קורפו יע"א מזה מאות השנים והוא יאמר לך כי יפה גזרתי וגם שאל כל חכם מחכמי ישראל שתמצא שם. ויאמרו לך שלא היה בידך כח לצוות ולחייב החברה הקדושה הזאת שירחצוך במים חמים עד שיפתחו עוד דקי נקבי עורך הם הנקראים פור"י בלע"ז פן תדבקם רעת המחלה אשר חלית מפניה ושלא כדין עשית מחסרון ידיעתך ה' ימחול לך בעבור שמו הגדול. ובגמר דברי אמרתי לאנשי החברה בכבוד רבותי! נרחיץ הזקן הנכבד הזה במים קרים כמנהגנו אשר הוקבע לדורות עולם וידי תהיה בו בראשונה ויד כולכם החברים באחרונה וכן נעשה תכף ונשמע ונתפרסם הדבר בבל העיר ומאותו היום לא נמצא עוד מי שציוה כזה: