ומשם ראיה למ"ש דעל דמשני בשצריך היכרא מקשה פשיטא משמע אם היינו אומרים על מי שמוחזק שאינו בכור ל"ק פשיטא ודו"ק משום דה"ל מיגו במקום חזקה ודו"ק. ובזה נדרשתי ללא שאלנו. וגמ' הנזכרת בפ' היוחסין דאתי לידי נימא ביה מילתא מה דק"ל על מה שפירש רש"י שם בברייתא על מ"ש שם וחכמים אומרים אינם נאמנים אפסולי קיימא אבל לענין בכור לא פליגו. דא"כ מה מקשה בתר הכי א"ל רנב"י לרבא בשלמא לר"י היינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר ל"ל ומשני בשצריך היכרא פי' רש"י כגון שבא ממדינת הים וכו' ומה איצטרך לשנויי הכי וגם מעיקרא מה קשיא לי' דמ"מ איצטריך יכיר לזה בני בכור שהרי לא פליגי רבנן רק אפסולי.
חוות יאיר · חלק צ״ג סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.