וכן רמ"א בד"מ שם סי' ר"ז העתיק גם שניהם רצופין ולא הרגיש וזה תמיה גדולה שדברי הרשב"א סותרי' זא"ז בקפידה דאתה תתן וכתבתי בדרך אין לומר ג' דרכים וחלוקי דינים לישב דברי הרשב"א גם שניהם (והמסולת שבהם הוא דס"ל דאין קפידה רק בדיש טעם למה קפיד אע"פ דאין המלה יתיר כגון לי או ע"פ מלה יתירה כגון אתה תתן) ומ"מ הוכחתי הם רק לחדודי חוץ ממרכז האמת למדקדק בלשונו וביסוד הענין בש"ס פ' מי שאחזו ומפני האריכות והטורח אף כי אינו ענין לתכלית המבוקש השמטתיו) ונחזור לנדון שאלת ישראל אלו היו דברי הלוקח כמר זלמן באופן המועיל שיחויב לקיים כגון שהיה תנאי גמור בשעת המכר או בקנין אז הגענו לדברי הפוסקים במלת ל"י ותת"ן גם שניהם. אחר שמת הלוקח ויורשו וגם היתומה.
חוות יאיר · חלק צ״א סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
