חוות יאיר · חלק פ״א סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה: אי כד הוינן בענינא דתקנות' ומנהגים לא אסקינן רק כדמסיק תעלא מבי כרבא כד שקלינן וטרינן בעניני מנהגי מסים אפילו כדמסיק לא אסקינן משום דאין להם שורש בש"ס והראשון שדיבר מהם הוא מהר"ם מרוטינבורג אחד מגדולי הקדמונים והאריך בהם הרב הגדול מגדולי האחרונים מהרר"א בת"ה סי' שמ"ב והביאם רמ"א בהג"ה ח"מ בש"ע ס"ס ד'. והנה מקור כח הקהל בענייני תקנות הוא בש"ס פ"ק דב"ב דף ח' בברייתא וז"ל ורשאין בני העיר להתנות על המדות וכו' ולהסיע על קיצתן והוא בטור וש"ע ס"ס רל"א וכתב בשו"ת מהר"ר אהרן ששון סי' ס"ט (עיין שו"ת מהרי"ק שורש ק"פ וזכרו רמ"א בח"מ סס"ב) שנחלקו גדולי הקדמונים אם ר"ל דווקא כל בני העיר ביחד בש"כ קצתם ואפילו רובם שתקנו תקנות אין כח להכריח לקיים התקנות רק אותן שהסכימו אבל לא לאותן שלא הסכימו וכתב בשם הרא"ם שזהו דעת הרמב"ם והרא"ם ור"ת והרא"ש והטור מש"כ דעת רש"י וראבי"ה והרמב"ן והרשב"א דס"ל דהכח ביד רוב הציבור וטובי העיר לעשות תקנות ולהכריח לכל הקהל בעונשי' וקנסות לקיים דבריהם ואפי' יחיד עומד וצוח לא משגחינן בי' ונלע"ד דל"ד רוב הציבור עושים התקנות ואפי' רק מיעוטא דמיעוטא רק שהמה נבחרים ע"י רוב הצבור (והכי משמע בשו"ת מהרי"ק א"פ) ולאו דוקא רוב מנין דאפילו ברוב בנין בעלי סכומות סגי וזה מנהג פשוט ומסתבר.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.