חוות יאיר · חלק פ״א סימן ד׳

והנה אם באנו לחטט אחר מקור דברי הפוסקים הנ"ל לדעת איזה מקומן ואם מונח ק"ס דס"ל כך בכתב ראי' ומנין ולהכריע בין גדולתם תקצר היריעה והוא דרך ארוכה מאד אף כי לא נשאלתי על זה. ומה גם שלע"ד אין כאן מחלוקת דודאי לתקן תקנו' דלא שייכא בדין ודת של תורה כלל כגון הנהגת ב"ב ונשותיהם ומלבושים ומנהי הסעודו' וזיווגי' ומה שהוא סייג וגדר לתורה ומצוה לא יוכל יחיד או יחידי' לעכב כלל אם רוב ציבור או אותן שנתמנו ע"פ רוב הציבור תקנו איזה דבר. ונ"ל דבהכי מיירי גמ' דולהסיע על קציתן וזהו דעת רש"י שכתב וז"ל להסיע על קיצתן לקנוס את העובר על קיצת דבריהם להסיעם מדת דין תורה דלכאורה צ"ע קנס מאן דכר שמיה אלא נראה דמפני דרש"י ס"ל פי' להסיע הוא כמו לעקר וכדמפרש ואז"ל להסיעם מדת דין תורה כמו ויסעם עם הבריח דשמשון ואיירי בענייני הנהגו' צבור כמ"ש שם על המידו' ועל השערים ועל שכר פועלים א"כ פי' בני העיר לאו דווקא כלם דבהסכימו כלם מה קמ"ל דמי ימחה אם יסכימו אחר שאין כאן חשש איסור אלא ע"כ ר"ל הסכמת טובי הקהל ורובם ולכן לא מסתברא לי' לרש"י שיהי' בכח הרוב לתקן תקנות שעצם התקנות יהיו נגד דין תורה אפי' בענייני ממון פסידא להאי ורווחא להאי מה שאין הדין נותן לכן פי' להסיע לקנוס וכו' דאין התקנו' בעצם עד הדין רק העונש שעושין לעובר הוא נגד הדין שמצד הדין אין העובר מתחייב בקנס אחר דלא עשה מעשה רע מצד הגוף המעשה רק מצד שעבר זה על דבריהם והכי מוכח מעשה דתרי טבחא וכו' דבש"ס שם מש"כ חבל נביאים דס"ל דאין בכח הרוב וכו' מיירי בתקנו' שהם נגד הדין (ואפילו נתמנו מכל הקהל לתקן תקנו' מצי לערער ולומר דקבלו עלייהו לתקן מה שאינו נגד ד"ת וראי' מגמרא פ"ק דסנהדרין ד"ו ע"א) והדת כגון בנתינת מנכסים שחוץ לעיר אם הי' הדין נותן שיותן מהם והמה תקנו שלא יתן או היפך וצל"ע בריב"ש תע"ז ובת"ה שם או שאפילו העשיר כמה רבבו' לא יתן רק מסך כך וכך אף שכוונתם רצוי' ונימוקם עמם אחר שהוא נגד הדין מצי יחיד לעכב כמ"ש בריב"ש שם.