וטובי הקהל טוענים כי זו התקנה היתה בשנים קדמוניות שלא הי' חייב להקהל כ"א סך מועט אך לעת כזאת שעלו החובות לסך גדול תובעים ממנו כפי אשר יעריכו עליו לפי חשבון המגיע לחלקו מן החובות ומלבד זה תובעים ממנו הקצב הידוע מן הסחורות אחר יציאתו אף שהוא דר תחת רשות אחרת כיון שהוא יוצא ובא בכל יום אל העיר ונושא ונותן בה כשאר יחידי הקהל. ולפי הסברא יש להם טענה דיתרצו עתה לפרוע כל החובות וישלמו וא"כ יהיו בתוך ג' סכומות [על"ק תשובה קנ"ז] כל החובות שעשו אי טענה מעליא היא כי מצינו כמה פעמים בדברי ר"מ ומובא בב"י כל מידי דביד האדם לעשות אע"פ שלא עשה כאלו עשה דמי עכ"ל:
חוות יאיר · חלק פ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.