חוות יאיר · חלק פ׳ סימן י״א

אך זה ראיתי להפך בזכות שמעון אף שלא טענו כלל גם איש ריבי שכנגדי לא הרגיש בו כלל והוא דנהי דלא זכה לוי כלל בחצי הבית ולא יהא אלא חוב בעלמא שנתחייבה שרה מ"מ תכף שהלוה שמעון ללוי נ'' זהובים הנ"ל נשתעבד לו חצי הבית הנ"ל מדר' נתן מקרא דונתן לאשר אשם לו ותו לא מצי לוי למחות לו ליתן פטורים לאמו כמבואר כל זה בסי' פ"ו ס"ה ולדעת הרב בעל ש"כ אפי' יש ללוי כמ"ש באריכות שם בדליכא פסידא ללוי יע"ש. ואף אם בשעה שמחל לוי לאמו לא ידעה אמו ולא נודע שחייב לאחר לא מהני מחילתו כמ"ש גם זה הש"כ שם ולא דמי לראובן שנושה בשמעון ושמעון ללוי ופרע לוי לשמעון מקמי דנתחייב בב"ד לראובן ולדעת הש"כ מקמי דהתרה ראובן בלוי והודיעו שחייב לו שמעון דפשיטא דפטור לוי מראובן דמה ה"ל למיעבד דנקנסיה לשלם שנית מש"כ במחל ודו"ק. מ"מ שאחר דחוב חצי הבית לא ניתן לפרעון עד שעה א' לפני מותה גם אין החיוב ברור הואיל דאיכא תנאי בדבר דמי לכתובת אשה דאפי' אם חייבת לאחר תוכל למחול כדמוכח בש"ס פרק החובל. ואף כי מה שכתבנו דאין החיוב ברור יש לפקפק דעכ"פ לא יצא לוי נקי חנם מחצי בית רק ברצוי כסף וא"כ לא דמי לכתובה דאפשר דלעולם לא אתי גביה דתימת היא מקמי בעלה מ"מ בלשון הר"ן מוכח דטעם דתוך זמנו לחוד מספ"ק לשיכול למחול כמ"ש והבין ממנו גם הש"כ סי' פ"ו ס"ק י"א וכ"כ הסמ"ע ר"ס ע"ז.