חוות יאיר · חלק פ׳ סימן י׳

והיה אפשר לנו לומר עוד ולחלק בין לשון יהא ללשון יהיה דלשון יהא הוא כמשמעות תיכף ומיד מש"כ יהיה לעתיד משמע וכטור וש"ע שם ולפי מ"ש הש"כ בשם המבי"ט סי' רנ"ג ס"ק ב' כתבו בלשון יהא אכן בש"כ סי' רפ"ח ס"ק ה' העתיק לשון המבי"ט וכ' יהיה ומבי"ט גופי' איננו אתי לעיין בו לשונו. גם הי' אפשר לומר דאת"ל דיהיה לשון מתנה מ"מ לא קאי רק על מ"ש כל מה שמחובר לאותו בית ואין רצוני לכנוס בדוחקין הללו אחר שיש לנו דרך ישר תה"ל שהזכרנו שאין להעלות על לב להחזיק הבית הנ"ל בחזקת לוי ע"פ מלה זעירא לקוח מלו משמעות כל ענין שכתוב בו היפוכו. ואף אם היה אפשר להמתעקש לומר דמ"מ לא נפיק מלת יהיה מן הספק שמא היה הכוונה בו לשם מתנה מ"מ הלא כ' רשב"א וק"ל הכי ס'י רמ"ו ס"ה כל היכא דאיכא לספוקי בל' המתנה על המקבל להביא ראי' ואפי' אם יהי' ברור לשון מתנה אחר שנזכר לפניו ולאחריו לשון מתנה ק"ל הכל הולך אחר התחתון כבש"ס וש"ע סי' מ"ב ס"ה וכ"ש דאמרינן נגד האמצעי הכל הולך אחר עליון ותחתון ולא דמי לירשה ותנתן וכמ"ש מילתא בטעמא.