והנה נזכרתי הלכה להביא ראי' דבת"ת נמי שייך קדימה ולא ביטול ועיין בב"י סי' ע' גבי ק"ש וז"ל ואפשר דרבינו סובר דהא דאמרינן מי שלומד תורה לרבים אינו מפסיק דוקא כשהוא בענין שאם יפסיק לק"ש יתבטלו אע"כ ולא יוכלו ללמוד וכו' ולפי מעכשיו אינו מצוי שיתבטלו בהפסקות לק"ש לא חשש רבינו לכתבו עכ"ל. ויש לדקדק כיון דת"ת דרבים עדיף מק"ש כדמשמע שם בהרא"ש אפילו אם לא יתבטל אח"כ נמי לא יפסיק דע"כ מבטל ת"ת בשעה זו שצריך להפסיק. אלא כיון שיכול ללמוד אח"כ זה לא מקרי ביטול וה"נ ילמוד אחר המגילה וק"ל. ואף שיש לדחות דהתם אינו מחויב ללמוד עמהם יום ולילה וא"כ מצי להשלים אחר הק"ש מש"כ בלימוד עצמו כמו כאן מחויב יום ולילה ולא שייך תשלומין. דא"כ מ"מ קשה למה לא כתב הטור דרבים העוסקים בתורה אינם מפסיקין לק"ש. אלא ע"כ אף רבים אם יוכלו ללמוד אח"כ צריך להפסיק דאין זה מקרי בטול וה"נ במגילה ילמדו אח"כ ולא הוה אלא כמו קדימה כמו שסובר הר"ן דלא כמגן דוד. וזה נ"ל סמך לדברי מגן אברהם סי' הנ"ל ס"ק ג' שכתב ומ"מ צריכין לקרות המגילה דלכאורה אין זה אלא דברי נביאות דמש"ה לא משמע כלום אלא כמו שכתבתי. וא"כ אדרבא מוכח מכאן דהר"ן ע"כ סובר דבת"ת נמי שייך קדימה דאל"כ האיך סמכו של בית רבי ק"ו מעבודה זה איירי לקדימה ובת"ת הוה ביטול לגמרי. וא"כ מאי מקשה ועבודה חמורה מת"ת וכו' לשני כדלעיל דיש חילוק נמי כסברתו לענין קדימה עבודה עדיף ולענין ביטול ת"ת עדיף:
חוות יאיר · חלק ח׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
