וראיתי בס' מגיני ארץ במגן דוד סי' הנ"ל ס"ק ב' וז"ל על הר"ן וק"ל ע"ז דהא אמרי' מגילה עדיף מת"ת והתם בת"ת נדחה לגמרי וכו' שמה שילמוד אח"כ הוא מצוה בפני עצמו. וק"ו הוא דהא אמרינן בגמ' ת"ת עדיף מעבודה זהו תמצית דבריו. והנה לסברתו ק"ל עדיפא מיני' ה"ל למפרך כיון שהר"ן סובר מגילה אינו דוחה עבודה לגמרי א"כ האיך קאמר הש"ס של בית רבי היו מבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגיל' ק"ו מעבודה דהא גבי עבודה אינו אלא לקדימה. ומאי ראי' שידחה ת"ת שהוא לגמרי לדברתו הא עבודה גופא אינו נדחה ממגילה לגמרי לר"ן ודיו לבוא מן הדין וכו' אלא א"כ כיון שזה אינו קושיא קושיתו על הר"ן נמי אין בה ממש דהא דקאמר רבא מגילה עדיף היינו ע"כ רק לקדימה ואי משום דלא שייך בי' קדימה לסברתו זה ע"כ אינו דהא ע"כ ת"ח חייבים בקריאת המגילה דאל"כ הרי כל ישראל חייבים בת"ת וכיון שחייב ללמוד יום ולילה מגילה מי יקרא בה. אלא ע"כ פשיטא דחייבים במגילה וע"ז לא צריך רבא לאשמוע כן דמגילה עדיף לענין ביטול רק לקדימה שמחויב לבטל עכשיו בזמן קריאת הצבור ולקרות בצבור ובזה קאמר מגילה עדיף. בשלמא בת"ת דרבים דפטורים ממגילה שפיר יכול לומר. אבל אפילו כל יחיד שלומד תורה יהיה פטור ממגילה מי יקרא מגילה שקבלנו לקרותה ורבא ע"כ ביחיד איירי דקאמר מגילה עדיף מדסמכו של בית רבי והש"ס תירץ לעיל הא דרבים וא"כ של בית ר' יחיד הוא וא"כ אם לענין בטול פשיטא דמגילה עדיף אלא ע"כ לענין קדימה קאי וזה נראה לי נכון בס"ד. ומאי דקאמר מגן דוד עוד וק"ו הוא דבגמ' הא אמרינן דעבודה קיל מת"ת שרי לי' מארי דבש"ס דאמרי' ת"ת עדיף ע"כ ת"ת דרבים קאמר לסוגיות ה"ס המעיין שם אבל דיחיד מגילה עדיף מת"ת וחייב לקרותה בצבור דעל החיוב פשיטא בעי למימר. והוי דומיא דעבודה. וא"כ משום השגה זו אפשר שדברי הר"ן שרירין וקיימין אבל מה שכתבתי צ"ע:
חוות יאיר · חלק ח׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
