והשתא אבוא לביאור דברי המזרחי שכתב דמ"מ אינו דוחה מגילה לגמרי הדין עמו דקשה ליה כל קושיו' הנ"ל לכך ס"ל במגילה שהוא דברי קבלה והוא ממש דאורייתא כמו שכ' ב"י בשם ר"ת סי' תקנ"ד הביאו מגן דוד י' תרפ"ז. וא"כ מגיל' שהוא דאורייתא ואית בי' פרסומא ניסא דוחה עבודה לגמרי ושל בית רבי היו מבטלין. הוא כפשוטו אפילו לסברת מגן דוד שפיר ק"ו מעבודה שביטל לגמרי וא"כ כל קושיות מתורצים מאיליו ואין מן הצורך להאריך. וא"כ השתא שפיר אבעי' לי לרבא כיון דמגלה דוחה עבודה לגמרי ומ"מ דוחה עבודה לגמרי בשנים אלו הי מנייהו עדיף ולא יכול ללמוד מלאחותו דאדרבה מגילה נמי דוחה עבודה לגמרי וא"כ ע"כ השתא כיון דמ"מ ידחה מגילה דאורייתא לא יכול למיפשט מגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת כמו שכתב הר"ן דלא נשמע דכבוד הבריות ידחה דאורייתא ואדרבה שאני התם דכתיב והתעלמת וא"כ צריך לפרש כרש"י שדוחה ל"ת דאוריי' והשתא קשה האיך פשוט אסור מממון כמו שתי' הש"ס דברכו' ותוס' ב"מ דף ל' לכך כתב הרא"ם שאינו נפשט שדוחה אותו לגמרי ולעשות איסור רק לקדימה משום כבוד וזה שפיר פשוט. ויעיין מר בשיטת הרא"ם נראה לי בהכרח ברור היטב ומתורץ הכל דבר דבר על אופנו. רק יש סור מגילה הוא ממש דאורייתא כר"ת שהבאתי לעיל דלא כהר"ן. ומה שכתב הרא"ם על דברי הר"ן וכן נראה מרמב"ם היינו שפירש נמי מ"מ עדיף לענין קדימה כמו שפי' הר"ן מגילה ועבודה רק לקדימה אבל לדינא ס"ל מגילה דאורייתא דוחה עבודה נמי לגמרי. ושפיר אבעי' לרבא ומה תי' ממון לאיסור אלא ע"כ לענין קדימה פשוט ודו"ק. והשתא מה שכתב במגן דוד ס"ק ב' ק"ל דהא פשטינן מגדול כבוד הבריות שדוחה לגמרי שם ע"כ מגילה נמי נדחה ממ"מ לגמרי וק"ו דהא מגילה אינו אלא מדברי סופרים במחילה איך לא חשש לתי' הש"ס דברכות איסור מממון לא ילפינן. ואם נפשך לומר כמו שכתבתי בהר"ן שהוא דרבנן א"כ אינו דוחה עבודה לגמרי וקשה לי' לרא"ם כל הקושיות שהקשתי על הר"ן אלא ע"כ צ"ל שהוא דאורייתא ופשוט רק לקדימה ודו"ק. ולפי הנ"ל דברי הש"ע הם תמוהים שכתב סברת הר"ן גבי עבודה ומגילה וסברת הרא"ם גבי מ"מ ומגילה וב' סברות אלו לא יתאימו יחד וצ"ע. עד כאן דברתי באקראי בעלמא דרך פלפול ומכ"ת שהוא שרו של אש דת למו נגלה כל רזי דאורייתא יודיעני אם יש ממש בדברים ומקור הדין עם מי ושכרו יהיה כפול משמים:
חוות יאיר · חלק ח׳ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
