חוות יאיר · חלק ח׳ סימן ג׳

ועוד קשה לי על הר"ן אם מגילה אינו דוחה עבודה לגמרי ועבודה נדחה מפני מ"מ לגמרי מלאחותו א"כ מאי קא מבעיא ליה לרבא מ"מ ומגילה הי מינייהו עדיף ע"כ מ"מ עדיף שדוחה עבודה לגמרי ומגיה אינו דוח' אותו לפי' הר"ן שהוא דרבנן ואינו דוחה עבודה שהיא דאורייתא. ואף שיש לתרץ דאבעי' ליה לרבא הי מינייהו עדיף לענין קדימה כסברת הרא"ם ובזה מצינו שניהם שווים דגם מגילה לענין קדימה עדיף מעבודה. אבל א"כ קשה היכא פשוט באמת מ"מ עדיף עכ נמי רק לקדימה. והיכא מייתי ראיי' מגדול כבוד הבריות עיין פירוש רש"י והתעלמת שנדחה ל"ת לגמרי. ועוד דבאמת אקשה למה לא ידחה מ"מ מגילה לגמרי אם הוא דוחה עבודה דאורייתא לגמרי מכ"ש מגילה דרבנן כמו שהקשו כל המפרשים. אלא ע"כ צ"ל דבמגילה ומ"מ לא ס"ל להר"ן כרא"ם וס"ל דאיבעיא הוא לדחיה לגמרי ושפיר פשיט מכבוד הבריות שדוחה ל"ת לגמרי אם כן הדרי קושיא לדוכתי' לעניין דחי' פשיטא דמ"מ עדיף שדוחה עבוד' לגמרי ומגילה אינו דוחה לגמרי. ועוד קשה לי לפי' סוגיות הש"ס דברכות דף כ' פריך הש"ס גבי כלאים לגמור מגדול כבוד הבריו' שדוחה ל"ת שבתורה ותירץ איסור מממון לא ילפינן. ופריך שם נמי לגמור מאחותו ותי' שב ואל תעשה שאני. יעיין שם מר באורך וא"כ לר"ן אני אקשה גבי מגילה שאסורא הוא ושב ואל תעשה היא מאי מבעי' ליה לרבא לגמור מאחותו כשם שדוחה מ"מ עבודה כך דוחה מגילה. ואדרבא קשה לי השתא דמייתי ראייה מגדול כבוד הבריות קשה האיך יליף איסור לבטל המגלה מממון. ועוד דשאני התם דכתוב והתעלמת וליכא למילף מיני' כמו שתירץ הש"ס בברכות. והנ"ל דמשום שתי קושיות אלו יצר ר"ן משיטת רש"י דפי' שדוחה ל"ת שבתורה היינו לא תוכל להתעלם לפרש שדוחה את ל"ת היינו לאו לא תסור וא"כ לק"מ דשם משמע דאפי' באיסור דוחה כבוד הבריות מדרבנן שהוא בכלל לא תסור ויליף שפיר איסור מממון היינו איסור דרבנן שס"ל לר"ן מגילה דרבנן אמנם שתי קושיות הראשונות צ"ע לפענ"ד לישבן. ואין רצוני להאריך בכפל הדברים כי לפני מר גלוין מטמרין מכ"ש דבר מתוך דבר: