והנ"ל בזה שהתוס' ס"ל דאף למה דק"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה היינו אם כשיתעסק במצוה אחרת יתבטל ממצוה וכמ"ש התוס' לעיל בד"ה שלוחי מצוה וכמ"ש הב"י סי' ל"ח דכותבי תפילין דפטור ה"נ מיירי בכה"ג יע"ש וא"כ לכך נקט ת"ק פטורים מן התפלה ומן התפילין משום דא"א להתכווין בתפילין ולהשמר מקלות ראש מש"כ בשאר מצות למה דק"ל מצוה אין צריכין כוונה ואפי' למ"ד צריכין כוונה כל דהו היא לצאת ידי חובתו ולא פטירי דאפשר לחתן ולשושביניו ליטול לולב ולחזור לשמחתו וז"ש בסמוך מ"ט משום דבעי למחדי ואמר ר' זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וז"ש ת"ק וחייבין בק"ש דאפשר להם לכוון בפסוק ראשון ובשהיה מועט' לא יבטלו משמחתן. וא"כ לעולם ס"ל לת"ק העוסק במצוה פטור מן המצוה אם ע"י השניה יש ביטול ראשונה כגון ישיבת סוכה מש"כ ר' שילא דס"ל חתן פטור מק"ש ושושביניו חייבים ס"ל לרש"י דלא ס"ל העוסק במצוה פטור ועל זה הקשו התוס' דא"כ משמע דלדידי' יתחייב בסוכה ומל' הש"ס משמע דר' שילא לפטור אתא ותרצו דאה"נ ס"ל ג"כ העוסק במצוה פטור מן המצוה רק דחתן א"י לכוין אף פסוק ראשון מש"כ שושביניו יכוונו ויחזרו לשמחתן.
חוות יאיר · חלק ע״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.