וכן נראה סברת כל הפוסקים דפסקו כת"ק דחתן ושושביניו חייבי' בק"ש ופסקו ג"כ הא דכותבי תפילין פטורים מק"ש דלדעת בעל המאור פליגו אהדדי ולמאי שכתבנו אתי שפיר דלמסקנת התוס' כ"ע ס"ל דהעוסק במצוה פטור מן המצוה אם ע"י שנית תתבטל ראשונה. וכן נראה מסוגית הרא"ש מ"ש שלרב שילא שושביניו לאו עסוקים במצוה הוא לקח עצמו לצד אחר דלא נהירא ומ"ש דא"כ אפי' מק"ש נמי נפטרים לא ידעתי מאי קשיא ליה דטעמיה דרב שילא ביקש כמו ת"ק דג"כ נשתנה ק"ש מפני שא"צ כוונה רק פסוק אחד. ופסק הרא"ש הלכה כר' שילא וצ"ע ליפטר כל ז' כמו בסוכה וסתם מתניתין עד מ"ש ותו לא גם בב"ח שם ועטא"ח ל"ח וע' ודו"ק נ"ל.
חוות יאיר · חלק ע״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.