חוות יאיר · חלק ע״ב סימן ב׳

ושאלתי אם הוא כהן ואמר לא ואמרתי דמעתה אין חשש דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעל' ואין לך אונס לגבי דידה גדול מזו והכי מוכח ר"פ הבע"י סוף דנ"ג מש"כ אלו היה כהן היה צריך לפנים ולפני ולפנים להתירה לבעלה דפן היה הכנסת עטרה שהוא העראה האוסר בכל העריות כמבואר שם וכ"כ רמ"א בהג"ה ש"ע א"ה סי' כף שהרי בדבריה שוויא בעלה עלה חתוכה דאסורה אם היא נאמנת לו כ"ש פה שיש רגלים לדברק כמבואר בש"ע ח"ה סי' ו' סי"ב וסי' קט"ו ס"ו לכן אמרתי על מעשה ששמעתי שנעשה במדינת רוסיא שהתודה אשה לפני מותה שנעשית אשת איש עם פלוני ואח"כ חזרה לבוריה שחייב בעלה להוציאה וכן בהיפך אם התודה הבועל מש"כ בנדון זה שאנוסה היא ודאי מותרת לבעלה (מלבד הספק אם היה כאן הכנסת עטרה) ואפי' לפוסקים דס"ל דבנתייחדה אבדה מנו כבהג"ה ר"ס קע"ח שאני התם דעברה על דת והרי יחוד דאוריית' מש"כ כאן דמקמי שנעשה בן י"ב לכ"ע שוכב עם אמו בקירוב בשר ואף ע"פ שי"ל דעשאה שלא כהוגן במה שלקחתו בין זרועותי' ויריכותי' והרבתה לחבקו ולנשקו ולדבר עמו דברי עגבים מ"מ לא אבדה מיגו שלה דהיתה ישינה דאי בעי שתקה גם מה שריחקה אותו ממנה ונשבעה לבל יקרב עוד אל מטתה אומדנא דמוכח הוא דכל דבריה אמת וצדק. ומותרת היא לבעלה ומפני שהמעשה נפלא ונורא ויש בו תוכחה לבנות ישראל שישמרו מלעשות כזאת וכאלה בבנים הקטנים ילידי שעשועים כתבתיו אלי לזכרון ואולי אדפיסנו אם יגמור אלהים בעדי.