והנה עדיין יש מקום ללין ב' תלונות על בעל החדר אם יבקש להוציא החדר מקודש לחול לגמרי לא מצד דקלט קדושה ולא פקע קודשת החדר דכבר בארנו דלית דין צריך בשש רק מפנים אחרים. התלונה הא' דלא יהא אלא נדר והנהגה טובה שרגיל האדם לעשותו דצריך התרה כמבואר בטור וש"ע י"ד סי' רי"ד ושלמים וכן רבים ס"ל דבצדקה והקדש אפילו במחשבה בעלמא נעשה נדר ומחויב לקיימו שנחלקו בזה גדולי הפוסקים והכריע מהרי"ק שורש קס"א להחמיר ובש"ע בח"מ סי' רי"ב ס"ח וזכרו גם כן רמ"א בהג"ה י"ד ס"ס רנ"ח. וקשה להתיר הנדר כי צריך חרטה מעיקרא על המצוה שעשה בזה כמה שנים. מ"מ אין זה מן הקושי דאם נאמר דנעשה נדר אפשר להתירו ולומר שמתחרט שלא התנה בפירוש שלא יהי' עליו חיוב נדר והכי מוכח בפוסקים שם. גם אין להקשות ולומר דא"א להתירו מפני דה"ל כנדר עד"ר שאין מתירין דזה טעות מפורסם דלא מקרי נודר לעשות דבר לרבים או שלא לעשות דבר בלתי רשות הרבים עד"ר רק כשאומר בפי' אני נודר כך וכך עד"ר וזה פשוט ומבואר בפוסקים וטור סי' רכ"ח.
חוות יאיר · חלק נ״ט סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
