חוות יאיר · חלק נ״ט סימן ה׳

האמנם אם בחדר כזה שרי להשתמש בין הזמנים הקדושים חול גמור או אם קלט קדושה עולמית מיהא לזמנים המוגבלים ולא מצי בעלים לשנותו כל ימיהם להשתמש בו חול תמיד בלי הפסק הזמנים. ראינו כי טוב לבאר תחלה ענין אזמניה דבש"ס דעל ידו קלט קדושה איך היא ומה ענינה. הנה מדברי התוס' שם ס"פ נגמר הדין למדנו דס"ל דלא סגי באמריה בעלמא רק בנטלה בידו ואומר זה יהי' למת יע"ש וא"כ ה"ה ההוא סודרא דאזמיני' למיצר בי' תפילין בכה"ג מיירי והשכימו הפוסקים דמיירי בהזמינו בפירוש לעולם ואזי אפילו צר ביה רק פ"א קדוש לעולם ורמ"י כתב בזה סימן מ"ב וצר ביה על דעת כך והביאו האחרונים שר"ל שגם בעת שצר בו יהי' דעתו ע"ד שיצור בו לעולם והשיגוהו הל"ח והנ"ץ ולעד"ן דלא כיון לכך רק ר"ל שצר בו ע"ד כוונתו הראשונה ולא שעכ"פ יהי' בדעתו בפירוש זה וק"ל. רק דנ"ל דאם אזמיני' לעולם אפילו צר ביה רק ע"ד זמן מה אסור לעולם והכי מוכח בי"ד סי' שס"ד גבי קבר ובזה לא נמלט רמ"י מהשגה. עוד נ"ל לחלק דלא בכל הכנה צריך שהי' בדעתו לעולם בעת הכנתו רק דוקא אם אזמין סודרא לכך כאשר הוא מוכן להשתמש בו כל דברי חול כידוע ממלת סודר הרגיל בש"ס אז צריך ודאי אזמנותי' לעולם דאל"כ אפשר דאזמיני' עד שיזדמן לו כיס של תפילין יפה. מש"כ אם עשה כיס להניח בו תפילין או אמר לאומן עשה לי כיס של תפילין הוי שפיר הזמנה בלי דבור כלל דשינוי מעשהו ותבניתו הוי הזמנה רבה וגם אין צריך לחשוב בו מחשבה שיהי' לעולם והכי מוכח כלהו סוגיא דס"פ נגמר הדין. והכי מדוקדק לשון טור וש"ע בי"ד סי' שס"ד.