חוות יאיר · חלק נ״ה סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לעומק המושג וקוצר המשיג הי' נראה לומר ע"פ מה דיש לדקדק בזה בדברי רז"ל גבי ביטין דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני דמשמע לכאורה דבעי למימר רוצה אני ולא סגי בלאו הכי מדלא אמר כופין אותו עד שיתרצה או עד שיתן והוא מה שכותבין ברעות נפשי בגט כי חששו לגט מעושה קצת וא"כ מה תקנו בזה אם גם מירתו ע"י כפי' (יעוין מ"ש הטור בח"מ סי' ר"ה ושם בש"ע סט"י) וכבר הסביר והמתיק לנו הרמב"ם את זה בהלכות גיטין ספ"ב במתק לשונו והוא שא"א אנוס אא"כ נלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה וכו' וסיים לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הרע תקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואומר רוצה אני כבר גירש לרצונו עכ"ל. (ובכה"ג כתב הרלב"ג ואסברי' לן בטוב טעם בקרבן אהרן) ויש לדקדק דא"כ למה אמרו והתנו שיאמר רוצה אני ולא סגי במה שיגר והל"ל כופין אותו עד שיגרש דכבר תשש יצרו וגירש לרצונו וע"ק הא תינת בישראל כשר שאשרז"ל שכופין מפני מומיו מש"כ במומר שאינו רוצה להיות מישראל וכבר פרק עול מאי איכא למימר רק די"ל דמ"מ אע"פ שחטא ישראל הוא ומקבל עונש על כל עבירה עד יום מותו וכ"כ קדמונינו בכמה דוכתי אין בידו לפרוק עול מלכות שמים וקידושיו (כמ"ש הרמב"ם והטור סי' מ"ד א"נ במומר הקילו כמ"ש מהרי"ק שורש ס"ג בעיקר הכפי' למומר) קידושין גמורים.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.