חוות יאיר · חלק נ״ה סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומכל זה קשה בכפיית מומר מה מהני ביטול מודע' והרי עדים לפנינו שנחוש ולפי מסקנת התוס' בפ' המביא תנין סוף ד"ה שמא פייס מוכח דאין ראיה של הרשב"א כלם ע"ש. וגבי מומר אפשר כיון דפסל כל עידי מודעא אף אם יבואו עדים כיון דמן הדין כופין אותו אין בעידיו כלום וגם באחר י"ל דבפיסול עדיו שוויו רבנן לבעילתו בעילה זנות עם אשתו הראשונה דכל דמקדש וכו' כמ"ש בגיטין דל"ג ע"א ודע"ג ע"א. סוף דבר נ"ל כוונת רום מכ"ת אינו רק איך נשקר או נצוה לו שישקר במוחלט וגרע ממחזקי כשקרא) ואע"פ דבכל השטרות ס"ל לרי"ף ורמב"ם דלא חיישינן למחזי כשיקרא והרא"ש לא נחלק רק בקיום שטרות מש"כ בשאר פטרות ואפי' בגיטין כדמוכח בפ"ב דגיטין ופ"ט דכתובות מ"מ נהי דלמחזי כשיקרא לא חיישינן מ"מ לשיקרא חיישינן שכ"כ ר"ת שאם אין לו שם וחניכה וכתבו וכל שום וחניכה פסול. [עי' להלן בסוף התשובה]
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.