חוות יאיר · חלק נ״ה סימן א׳

עוד בדק לן הוד מכ"ת בשאלת חכם אחר דדובר שקרים לא יכון איך כותבין בגט מומר שכפו אותו עד שאמר רוצה אני בדלא אניסנ' ופ' בסדר הגט שר"ל לא אנסו אותי עד שאמרתי רוצה אני עכ"ל הזהב נראה דפשוט למכ"ת דדמי להא דק"ל בדבר שהוא אסמכתא דלא יועיל מ"ש בשטר דלא כאסמכתא אף דלא דמי ממש כי שם הדבר עצמו הוא גרוע ולא קניא וכך מבואר בשטר עצמו ולכן לא מהני מ"ש דלא כאסמכתא ולא דמי למ"ש והקניתי לו ד"א בחצירי אע"פ שידוע שאין לו כמ"ש התוס' פח"ה דמ"ד בשם ר"ת (והסמ"ע בסי' קי"ג ס"ק י"ב לא פסק כן בידוע שאין לו. וע' סמ"ע בסי' ר"ז ס"ק מ"ב) דכיון שמודה נאמן לחוב עצמו יותר ממאה עדים ולא חיישינן למחזי כשקרא דשאני התם שאינו מן הנמנע לגמרי. ובשאלת מכ"ת לא קשה מצד הדין עצמו דודאי כך ארז"ל דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני רק סברת הוד מכ"ת דודאי בגט הס לא לא להזכיר דבר שאינו אמת הידוע לכל הן מצד חומר הענין עצמו או דבכל דוכתא אמרינן איסורא מממונא לא ילפינן (והוא במס' ברכות די"ט ע"ב וב"מ ד"ך ע"ב ומה גם בזה דנהי דלחייב בעצמו מהני הודאות פיו מ"מ איסורא דאשת איש להיכן הלך וכך הקשה הרשב"א בחידושיו מס' גיטין על גמ' דל"ד גבי פיסול עידי מודעא אם יבאו עידי מודעא איך נתיר א"א ומתרץ דלא חיישינן שיקלקלה בידי שמים אם לא יכול לקלקלה בב"ד ומייתי ראיה מגמ' ס"פ מי שאחזו דע"ו ע"ב באומר תהא נאמנת עלי שלא באתי ולחולשת דעתי לא נתיישב לי דנהי דשם דאין כאן רק ספק י"ל כיון שנתן לה הנאמנות מעתה א"א לקלקלה בב"ד לא ניחוש שבא ופייס ויקלקלה בידי שמים הא ודאי יש עדים שבא ופייס הגט בטל וא"כ ע"כ ה"נ נימא אם יבואו עדים שמסר מודעא הגט בטל וא"כ גם בב"ד מקלקלא דכיון דחיישינן למודעא בעדים פיסול זה מה מהני גם לשון פיסול משמע שבאמת נפסלו והדרא קושיא לדוכתא.