ודוחק לפרש מ"ש בש"ס הא דלא אמר רוצה אני דר"ל שאמר בפי' בעת כתיבה וחתימה ונתינה שעושה בע"כ ונגד רצונו ועוד דמצינו בפ"ה דפסחים ד"ס ע"ב בכה"ג שאני היכא דאמר וכו' יע"ש והכי משמע פשטי' של תקנת חז"ל ולשון מסדרי גיטין שיאמר רוצה אני (אבל מה שכתבו מסדרי גיטין לומר רצון גם בלי אונס אינו רק ביאור רחב ורווח' דמלתא שהרי אומרים גם רצון טוב ונפש חפיצה ועוד דבסת' אדם אין צריך לכ"ע שום אמירה מצד הדין וממילא גם מה שכותבין בגט ברעות נפשי ביאורו בלי אונס. ותדע שהרי כותבין צביתי ברעות נפשי ומ"ש בדלא אניסנא הוא ביאור יתר וכ"כ כמה כפלי לשונות כמו פטורין שבוקין תרוכין רשאה ושלטאה. ולפי זה פשיטא ל"ק מידי בגט מומר דודאי עדיף טפי כשיאמר ויכתוב ברצון בלי אונס ור"ל מעתה עושה בלי פחד שום נגישה וכפי' ואין זה שקר מוחלט וברור וכמ"ש למעלה.
חוות יאיר · חלק נ״ה סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.