ומ"ש הוד מכ"ת בשם סדר הגט אף כי לא ידעתי מנו שפי' לא אנסי אותי לומר רוצה אני ותמה מ"כ דזה שקר באלו שכופין היה אפשר לומר אחר דנהגו מסדרי הגיטין שיאמר הבעל בכל גט אף כי באלו שכופין שנותן אותו ברצון מה דלא צריך שפיר יתכן לא אנסו אותי לומר רוצה אני והכי נמי יש לפרש האמירה ברצון טוב בלי שום אונס. ומ"מ היא גופא קשיא אמירת וכתיבת הרצון ששוא ושקר הוא וכך ה"ל למכ"ת להקשות דמ"ש צביתי ברעות נפשי ודאי ר"ל בלי כפי' גם מסתמא ביאור דברי גיטין כמ"ש עד שיאמר רוצה אני מסתמא כביאור מ"ש במשנה דלא ר"ל אמירה ממש דווקא רק כאלו אמר עד שנתרציתי אלא ע"כ כמו שכתבנו. ואין רצוני להכשיר גט בחסרונו ח"ו רק ר"ל דמצד הדין לא היה צריך ושקר מוחלט ליתא דיכול להיות דעתה עושה ברצון וכמ"ש וא"כ גם מ"ש בפי' מסדרי גיטין ר"ל על זמן סידורו וכתיבת הגט ול"ק מידי:
חוות יאיר · חלק נ״ה סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.