ומאי דבדק לן מר הא דתנן שלהי מסכת תמורה דערלה בשריפה מנא להו כי לא ישרו בעיניו דברי רש"י הי' אפשר לומר מדאיצטריך קרא לאסור בו הדלקת הנר וע"כ משום דהוי דרך ביעורו שכ"כ התוס' פרק כל שעה ונפרש דרך בעורו ר"ל הואיל שכך מצותו לשרפו ה"א היינו שריפה דידי' ולכך מותר להנות בו בעת בעורו דשמן בכלל הא דתנן את שדרכו לשרוף ישרוף. אבל מי מכריחנו לבאר דברי התוס' כך רק אפשר לפרש דאיצטרך לאסור הדלקה דה"א הואיל דהאיסור כלה והולך לישתרי וכ"כ התוס' הלשון בפ' הגוזל קמא דק"א ואפשר עוד לומר דאי ס"ד דערלה מן הנקברין א"כ הי' אפילו אפרה אסור אף שכבר נאבד מן העולם כ"ש להנות בעוד ישנו דאסור ולא איצטרך קרא אלא שגם זה דוחק. והוא בחסדו ישמיענו דבריו דברי אלהים חיים בלי ספק:
חוות יאיר · חלק נ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.