חוות יאיר · חלק מ״ו סימן י״ד

וכה"ג מצאנו בכמה דברים שכתבו האחרונים שאין למידין מדברי חכמים כמ"ש הרשב"א בתשובה תש"ט שא"א בשבותי' זו דומה לזו ורמ"א כתב בהג"ה בי"ד סי' קכ"ד סי"ד גבי יי"נ בכה"ג גם בסי' רל"ב ס"ג בנדרי זירוזין והם דברי הקדמונים זלה"ה וכה"ג מצינו בש"ס א"א בטריפות זו דומה לזו והלכות מועד עקורות לומר שאין למידין מהם. בחגיגה פ"ב די"ב ע"א. האמנם לעשות גזירות חכמים וקנס דדהו ודבריהם עיר פרוצה אין חומה ג"כ אין השכל מסכים ואין הסברא נותנת אדרבא מצינו בכל מקום הן בדיני ממונות או במצות או באיסור והיתר או בטומאה וטהרה דחלקו בין חדא לתרתי שהרי אמרו כינוי נדרים כנדרים ולא כנויי כנויים אסרו תשמיש קדושה ולא תשמיש דתשמיש ור"מ דחייש למיעוט' מ"מ למיעוט' למעוט' לא חייש (ותרי הואיל לא אמרינן תרי מקצת היום ככולו לא אמרינן) והחמירו בספק ולא בס"ס ע"פ שמירת גדרי ס"ס ובכה"ג אמרו חדא פירא ולא פירא לפירא וטמא גסתרא ולא גיסתרא לגיסתרא ואמרו תקנתא לתקנתא לא עבדינן ובדברי תורה אמרו אלפני מפקדינן ולא אלפני דלפני וכה"ג בדרשותיהם עבדים ולא עבדים מעל ולא מעל דמעל תוכו ולא תוך תוכו וזכר לדבר עוד אמרו תרי מיגו לא אמרינן תרי מקצת לא אמרינן (תמורה דף קי"ג ע"א תמורתו ולא תמורת תמורתו) ואצטרכי' לשנויי צרת צרותיהן ופירי פירותיהן וולד ולדי הן אלה קצת דרכי חז"ל ולא כרוכלא אחשוב רובם וכ"ש כלם ביודעי קוצר ידיעתי רק אפס קצתם מן הבא בידי כתבתי נקוט מינייהו שדרך חכמים לדקדק וללק בין חדא מלתא בהיא ענינא או תרי וכן לא גזרו בנ"ט בר נ"ט ובש"כ בח"מ סי' שפ"ו פוטר גורם דגורם לכ"ע.