אך הפליאה הנשגבה אשר לא אוכל לה היא אחרי שהגאון יש לו לב כפתחו של אולם איך יאמר שאותן הג' בבות שבסי' קנ"ו ר"ל לאותן שדנין רק לאסור ולא להוציא הרי יש לנו עוד בבא אחרת שכתב ויש אוסרין ולטעמי' אם לאותן שדנין הוא רק לאסור למה כפל רמ"א דבריו שהי' די בתחלה יש שדנין פירוש לאסור ויש שאינן דנין ומתירין לכתחלה ולמה כפל לכתוב ויש אוסרין אלא ודאי שאותו הגאון נתיירא פן יטעה אדם בדבריו הראוה דברי המרדכי ולכן עשה ג' בבות יש שדנין להוציא ויש שאינן דנין להוציא רק לאסור ויש מתירין לכתחלה. ומה שכתב רבינו והביא ראי' מסי' שפ"ו שגם שם כתב הסמ"ע לאותן שדנין דאין מוציאין מחילה מכבודו זה אינו רק לדעת היש אוסרין כתב כן כאשר יעויין שם שכתב וז"ל דאף המ"ד דאסור ליקח מערופי' וכו' והנה בוודאי רמ"א ורש"ל שניהם עולים בקנה אחד ופניהם איש אל אחיו בדבר זה.
חוות יאיר · חלק מ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
