חוות יאיר · חלק מ״ג סימן ד׳

וא"כ לדברי הגאון גם הרמ"א טעה עצמו והוא דבר תמוה כי ממשה ועד משה לא קם כמשה ואיך יכשלו שני עמודי עולם בדבר זה. ומה שאותו גאון עקר הרים וטחנן זו בזו בש"ס ובתוס' לסתור דברי רש"ל מנוחתו כבוד לא אוכל להסכים עמו וחלילה לי לשוח יד במשיח ה' ובאמת יש פנים לכאן ולכאן כאשר הגאון בעצמו מותיב ומפרק לפעמים. אך אותו גאון רש"ל שכתב לדעת הדנין שהוא להוציא דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא מפני שני טעמים חדא דלשון דנין משמע להוציא ועוד כי בוודאי ליכא מאן דפליג דאותן הדנין ושאינן דנין פליגי דמ"ס כת"ק ומ"ס כר"י וא"כ אף שלא קיימ"ל כר"י והסוגי' אזלי כאידך מ"ד דהיינו כת"ק עם כל זה אותן הדנין יש להם על מה שיסמכו ולמיגדר מלתא דנין להוציא ובאמת אנן לא נהגינן כן רק כדעת האין דנין מפני דקיימ"ל כת"ק א"כ בזה לא סתר הגאון רש"ל את דבריו אף שכתב דקיימ"ל כת"ק ושוב כתב לאותן הדנין הוא להוציא כי הדנין סבירא להו כר"י דהוא גזל גמור ולמיגדר מלתא מכל להחמיר ולא להקל הרי כמה דברים שב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין כמבואר סי' ב' בח"מ ובכמה מקומות בתשובות הידועים לאב"ד רבינו.