חוות יאיר · חלק מ״ג סימן ב׳

וכבר אמר הרמב"ם מימי לא נצחני אדם אלא בעל מלאכה אחת. והנה לא הי' רצוני להטריח אותו צדיק בתיבות הרבה פעם שנית אך ורק להוציא את עצמי מן החשד כאלו הייתי מתלבש עצמי בטלית שאינה שלי מתוך תשובות רש"י חס לי לזרעא דאבא לגנוב דעת הבריות רק אנחנו פה היום עוסקין במס' קדושין ותחלת הזמן הי' ההלכה ריש פרק האומר מדין עני המהפך בחררה וזה דרכי כל הימים לחרוז מגמרא אל הפוסקים ומפוסקים אל התשובות ואח"כ אני עושה מהם גוף אחד ומפני שעשה לי הגאון הכבוד הזה ושלח אלי הפסק אשר הוציא לאור מתוך דברי הפוסקים על כן באתי ללמד זכות על התובע שלא יאמרו כהנים קפדנים וקנתרנים הם. אך לבי מהסס על אותו גאון שחגר חרבו כישמאל הרעיפו שחקיו ושלח ברקיו דרך קשתותיו לסתור דברי רש"ל אמרתי בלבי מי יגלה עפר מעיני אותו צדיק שפסק כל ימיו לדברי הדנין דין מערופי' שלשון דנין משמע להוציא בדיינין ועכשיו רבינו אשר כינה את עצמו תלמיד תלמידו יש בידו חבילות ראיות ברורות שאינו כן ולכן ימחול נא הגאון ואדברה אך הפעם ללמד זכות כדי להעמיד דברי הגאון מנוחתו כבוד ונשמתו הטהורה אשר היא היתה בלי ספק מעולם האצילות איך יהי' המכשלה הזאת ח"ו תחת ידו אשר כבר העידו עליו שאלו נשתכחה תורה מישראל הי' מחזירה מפלפולו. ובאמת אבקש מחילה אלף פעמים מכבוד תורתו ואף שהגאון לן בעומקה של הלכה עמוק עמוק מי ימצאנו והביא ראיות מש"ס וממימרותיהן עם כל זה יש להעמיד דבריו.