חוות יאיר · חלק מ״ג סימן א׳

האירו מול עבר פני גזרת ספיר אותיותיו של הגאון המופלג על כל אנשי דורו אב"ד ור"מ נ"י נר"ו וכמעט יצאה נפשי בדברו אתי כי ראיתי שהעביר בקולמס בלי נימוס ועשה הדבר קצת רושם בלבי שאותו הגאון ה' יתמיד כבודו עלה עשן באפו ח"ו על שבאתי להשיב על דבריו בשביל זה התחיל להטיל קוצים בעיני ואל אלקים ה' הוא יודע וישראל הוא ידע שלא כוונתי רק לטעום מצוף אמרותיו הטהורות כאשר עשיתי התנצלותי בכתבי שבוודאי דן דין אמת לאמתו ולא באתי לסתור דבריו כי מי אנכי תולעת ולא איש להיות קולע אל השערה ולשלוף חרב מתערה ובאתר די זקיקין דנורא מאן עייל לתמן עם כל זה רפדוני הגאון בראותו את עושר כבוד מלכותו ושידיו רב לו וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום והאי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחי' לי' וכל דבריו הם מיוסדים על אבני פז ושהי' לאותו גאון עמי תוכחת מגלה מאהבה מסותרת כאשר התנצל הגאון עצמו בסוף דבריו אמרתי דברי פי חכם חן.