ואני הקטן מתלמידי תלמידי הגאון הנ"ל אומר אחר אלף גלגולי מחילות מעצמותיו הקדושים פה קדוש יאמר דבר זה שפי' ליש דנין דין מערופי' שר"ל אף להוציא בדיינין וכ' שמדמין לה לעני המנקף ולדגים דיהבי סייר' וכו' ובדף ל"ד ע"ג כ' דמדמין לה ליורד לתוך אומנתו של חבירו ועל דמיון זה האחרון נתחיל להקשות הלא דק"ל דיורד לתוך אומנות חבירו אין איסור בדבר כלל אפי' בר מבוא' אבר מבואה אמרינן לא מצי מעכב וכדק"ל בח"מ סי' קנ"ו וכ"כ הגאון עצמו בחלוק' הרביעי' דל"ד ע"ג דק"ל כרב הונא בריה דרבי יהושיע לא כרב הונא סתם דבגמרא פרק לא יחפור ונראה שמזה שגה ברואה האלוף המשיג שכ' שיש חילוק גדול בין מהפך בחרר' ליורד תוך אומנות חבירו ור"ל דמהפך בחררה קיל מיני' וכן סיים דיורד לתוך אומנות חבירו קשה מכולם דיוציא בדיינין ובאמ' כיון היפוך האמת דברור דהוא קיל מכולם ופטור ומותר לכתחל' ובלי ספק ששם בדברי הגאון נפל טעות או בדפוס או בקולמוס הגאון וכולי האי לא אמרינן אגב חורפי' לא דק ונמצא כשול עוזר ונפל סברת העוזר המשיג.
חוות יאיר · חלק מ״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.