חוות יאיר · חלק מ״ב סימן ד׳

הנה בראשון כ' שאף אם לא היה תביעת התובע רק מפני שהיה עושה מלאכתו של השר תמיד הרי ק"ל בסי' קנ"ו בהג"ה דגוערין בו ומיהו אם עבר ועשה וכו' ומשמע שעש' שלא כדין ויש לקרותו רשע עכ"ל והנה בזה אף לפי דבריו היה ראובן צריך עדות וראי' ברורה שעוש' מלאכתו של שר תדיר והוא בפרטו' לא זולתו וכמבואר מלשון הג"ה שם שכתב ורגיל בכך מה שלא בא בשאלה כלל עם כל אריכות דבריה וברור שמשום שמכר ראובן סוסים של השר פעם אחד ואפי' שני פעמים לא יקרא רגיל ושנא' שהשר מערופי' דידי' לאסור עליו כל האחרים. ואע"פ דק"ל בי"ד סי' רכ"ו בט"ז דבב"פ הוי רגיל וכן נ"ל גבי עירובי תבשילין בא"ח סי' תקכ"ד מ"מ אין לדין דין מערופיא ורגיל הנאמר בו אם לא שזה יניקתו ומחיתו תדיר שזה ביאור שם מערופי' לשון יערפו טל ויערו כמטר. ומ"מ אפילו אם יהיה כך שיהי' לראובן עם השר דין מערופיא פשוט וברור לן דלא מקרי שמעון רשע וכ"כ הגאון רש"ל בתשובה דף ל"ג ע"א שחולק ארבע חילוקי דינין לא הרי זה כהרי זה דין מערופי' לחוד ודין עני המהפך בחרר' לחוד זה משלם לפי דעתו וזה נקרא רשע וכמ"ש דבתרי קטלי לא קטלינן. וא"ת היא נותנת דס"ל לרש"ל ליש אוסרין במערופי' אפילו להוציא בדיינין אני אומר טול מה שהבאת הרי שטר ושוברו עמו שפסק הגאון שם ע"ב ודל"ר ע"ג כיש מתירין וכ"כ בשם גאוני וחכמי פולין והרי פשוט בש"כ בכמה דוכתי דלא מהני תפיסה בכל ספיקא דדינא ומכ"ש בזה שיש כאן הכרעה מפורסמ' כנ"ל ואם ק"ל כיש מתירין מותר אפילו לכתחילה וכאשר נבאר בסמוך וא"כ הוא במערופי' מכ"ש בישראל העושה מלאכה אצל הגוי דגרע מיני' שהרי כ' בהג"ה ש"ע ויש אוסרין ואפי' ישראל עושה מלאכה וכו' מלשון זה מבואר דגרע ממערופי'.