חוות יאיר · חלק מ״ב סימן ו׳

אך ורק במ"ש שם דדעת הדנין דין מערופי' שר"ל אף להוציא בדיינין לעני המנקף מדמי להו בזה סתר המפורסם בש"ס דעני המנקף לא הוי גזל רק מפני דרכי שלום [ובזה שגה גם הב"י בש"ע ח"מ סי' ש"ע ס"ד ונכשל רבינו בדבר שכתב בהג"ה ש"ד על רמ"א שכ' על מה שמצא אני מאמין. אחר מחילה מעצמותיו הקדושים]. דק"ל כת"ק לא כר"י דס"ל גזל גמור ר"ל מדבריהם ואמרינן שם פרק הניזקין מה בינייהו להוציא בדיינין ור"ל לת"ק אין מוציאין בדיינין וכ"פ הגאון עצמו דל"ד ע"א וע"ב ואיך יאמר דדעת הדינין דין מערופי' להוציא בדייני' ע"י ההתדמות לעני המנקף וגם בזה נפל טעות בקולמוס הגאון במ"ש פעמים שם דק"ל כת"ק דהוי גזל מדבריהם ואין מוציאין בדיינין וזה אינו רק דלר' יוסי הוי גזל מדבריהם ויוצא בדיינין. וגם האלוף המשיג הלך בדר הטעות וכ' כך ולא חלי ולא הרגיש בטעות סופר שבתשובות הגאון מ"מ עיקרא דדינא פרכא על הגאון נשארה. ואפי' לדמיון השלישי דמדמה לי' לדגים דיהבי סיירא וכמשמע מלשון המרדכי פרק לא יחפור מתשובות ר"י ט"ע וזה מבואר פשוט דההוא דמרחיקין מצודות הדג וכו' דר"ל ואפי' להוציא בדיינין אם עברו והדג נלכד במצודתם וזה מוכח מתוס' דהניזקין דמקשי על משנה דמצודות חיות ועיפות יש בהן גזל מפני דרכי שלום מברייתא דמרחיקין מצודות הדג וש"מ דס"ל דההיא דמצודות הדג עדיף טפי ממשנה דמצודות חיות ועופות דהוי גזל מפני ד"ש ושם הוי גזל גמור ולא יהא רק גזל מדרבנן מ"מ יוצא בדיינין כמבואר בש"ס דגיטין.