אלא ע"כ האמת הוא כפי' נ"י שהביאו הב"י ורמ"י ורמ"א וכל האחרונים בלי חולק ומיירי שבאותו זמן שפטרוהו בני העיר הי' המס נגבה מכל יחיד ויחיד כרצון המלך ונפטר ע"פ דבריהם ולבסוף שנתפשרו הקהל עם השר בסך כללי שיש כח ורשות ביד הקהל לתקן דבר אע"פ שממנו יגיע היזק ליחיד שהרי תנן במשנתינו אם האילן קדם לעיר קוצץ ונותן דמים אע"ג דלגבי בור דיחיד כה"ג לא יקוץ ולא פריך לי' נמ' כלל בלא יחפור כדפריך אידך קושיות דפשיטא ני' דבזה שני היזיקא דרבים מהזיקא דיחיד ע"ש כי קצרנו וכן מבואר במרדכי בקמא דבתרא סי' תקפ"ה ועל ענין שומרי העיר שמתחלה וכו' ש"מ משם שאין ליחיד או יחידים לערער ולפקפק מה שהצבור משתדלים לצורכם ובנדון דידן תיכף אחר הפשר הוסבה הגבי' לדין תורה שהקהל מושתפים בענין שומרי העיר יע"ש והוא תשובות מהר"ם סי' ק"ד.
חוות יאיר · חלק מ״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.