חוות יאיר · חלק מ״א סימן ו׳

ואם בא לערער ולומר שאינו טובת המדינ' בפשר זה גם זה הבל הואיל דאין מערער בדבר נתרצו למעשיו כדק"ל גבי שותפין סי' קע"ו ואפי' יערערו כלם הואיל שנבחר הפרנס למדינה אין אחר מעשיו כלום כדמקשי בירושלמי פ' בתרא דמגלה אם שקבלו עליהם אפי' יחיד נמי ועיין במרדכי שם סי' תר"ו. גם מה שטענו הקהל שהשר או פקידו אומרים שזמן רב שלא עשה פלוני שירותו והוא כופר הפקיד נאמן כדאיתא בהגהות מרדכי פרק חזקת הבתים סי' תרע"א גבי הבורח שפרע לפקיד. ומה שתתרעם פלוני על הפרנס או קצת טובים שלא הודיעו לו שלא יפטר ממסים ואז הי' בטל מלאכתם של השר והפקיד והם השיבו שלא ידעו כלל שרצונו לפטר אחר הפשר. יהיה תערומתו צדיק אם לא עכ"פ לא יזכה בדין בעבור זה נגד הקהל. ואין לומר עוד שאני נדון דידן דלא נפטר היחיד כלל רק שכר טרחתו הוא נוטל זה אינו כמבואר במהר"ם סימן תתקל"ב אחד מן הצבור שרוצה להתפשר עם השר א"י לפרוש מן הצבור ואין לומר שאני התם דבאסורה עביד מ"מ אחר שנתפשרו הקהל יחזור הדבר לדין תורה כמ"ש וכ"כ בריב"ש סי' קל"ב הביאו רמ"א סי' קס"ג ורשב"א סי' תתמ"א. ומכ"ש ביחיד פלוני הנ"ל שעל פי בקשתו פטרו השר מכ"ש שאין הפיטור כלום אחר פשר הקהל וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' ל"ח. ואסור לפלוני לומר להשר או פקידו שהיהודים לקחו ממנו דבר רק להבא יכול לעשות להשמט ממינוי ושירות השר בלא היזק להקהל כמבואר בשו"ת רשב"א הנ"ל: