עכ"ז יש להתיר כמו שכתב רמ"א אם יש צד היתר יש להתיר. ואם אם נאמר שהגוי המוכר הוא מסיח לפי תומו מפי מסיח לפי תומו עם כל זה מצינו שמסיח לפי תומו מפי מסיח לפי תתומו מועיל גבי עדות אשה כמו שכתב מהרא"י בת"ה סימן רל"ט ואין לומר שבעדות אשה הקילו שלא לעגן בנות ישראל א"כ נאמר שמסיח לפי תומו לא יועיל כלל גבי בכור. ועוד והרי הדברים קל וחומר ומה גבי עדות אשה שסמכינן אהאי טעמא של מסיח לפי תומו לחוד עם כל זה מועיל מסיח מפי מסיח לפי תומו. ומכ"ש בנדון דידן שסמכינן אטעם דחולבת רק לצרף הטעם של מסלת מכש"כ שיועיל מסיח מפי מסיח לפי תומו. הנרא' לעניית דעתי כתבתי. דוד בן החבר רבי יצחק ז"ל וולך:
חוות יאיר · חלק ל״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.