חוות יאיר · חלק ל׳ סימן ה׳

אבל ממה שכתב הרב הב"י בש"ע להדיא הלוה אומר לפרעו במעות וכו' משמע אפילו בכה"ג שומעין למלוה לי"א ומדאיצטרך לכתוב היפך זה משמע דהוה סליק אדעתין כי"א הללו וזה פלא כמ"ש הרב ב"ה גם מכח קושיית מכ"ת מסוגיות שומא הדרי. ואפשר לנו לומר דס"ל דווקא שומא שהית הבע"כ של לוה הדרי וכמ"ש כל הפוסקים וא"כ מיירי שלא הי' ללוה מעות והמלוה ביקש מעות ומפני שלא הי' לו תבעו בב"ד ומתוך זה כתבו אדרכתא ושומא על נכסיו ובזה ק"ל שומא הדרי דאחר דידעינן שהמלוה ביק ליקח מבראשונה מעות הוי משום ועשית הטוב והישר ליקח ג"כ עתה מעות מש"כ מעיקרא בעת הפירעון אה"נ יכול המלוה לומר בקרקע אני רוצה ואותה שומא ודאי דלא הדרי דס"ל דהרשות ביד המלוה ליקח קרקע או מטלטלים או מעות כטוב בעיניו ואף כי זה נגד הסברא מ"מ סוגי דשומא הדרי ל"ק עליה ואף כי ידעתי דשינויא דחיקא היא זו אמינא נקיטי לה בידי מיהא עד כי אשמע שינויא דרוויחא מיניה אף כי דעת י"א מצדה תברא ואין אומרים הביא גסטרא לגסטרא.