חוות יאיר · חלק ל׳ סימן ד׳

ולכאורה יש פנים לזה ממ"ש הטור ס"ס ק' אבל אם יאמר איני רוצה לשלם כותבין אדרכתא על נכסיו ולא פליג בין ידוע שיש לו מעות או אין לו עוד הסברא אינה מתנגדת לזה דהא ק"ל סימן קכ"ט ס"י דאם הלוה גברא אלמא נפרעין מן הערב תחילה וה"נ בגברא אלמא אף יש לו מעות ואינו רוצה נפרעין מן נכסיהו דאינון ערבין ביה ומכל מקום דחי להו הרב ב"ה וס"ל דלעולם אין כותבין אדרכתא אא"כ סבורין אנו שאין לו מעות מש"כ ביש לו כופין אותו עד שיתן מעות או יתרצה ליתן קרקע עם רצון המלוה אחר שאין דין המלוה רק על המעות וכההיא דאמרינין פ' המדיר עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון וכ"כ שם הרי"ף ור"ת ש"מ הואיל שבידו לזון כמ"ש הרב המשביר בא"ה סי' קנ"ד כייפינן ליה על עיקר חיובו שמחויב מן התורה ה"נ דכוותי' כך עלה ברשת עיונינו.