גם מוכח מהש"ס דפ' ז"ב דלרבנן דקיימא לן כוותייהו דילפי דשונא פסול מדכתיב והוא לא אויב לו ידינינו וילפינן אוהב משונא וא"כ כי היכי דשונא פסול אפילו בזבל"א דלפי דעתי גם כת"ר מודה בי' דאל"כ בכל פעם כל אחד יברר שונא דחבירו ולקתה מדת הדין (זהו גמגום וכי ברירא לן דימצא שונא לחבירו וא"ת א"כ אוהב נמי באמת כבר הרגשנו בזה [פי' דלענין דלא מצי זה שבירר אוהבו לומר גם אתה ברור אוהב שלך דודאי לא ברירא שימצא אוהב שלו או שונא לחבירו דנקשה שיעשה כך בכל פעם] כן אוהב פסול בזבל"א ולא רציתי להאריך כי ראיתי שגם כת"ר מפקפק הרבה בזה רק דלפי דעתי רצה להראות גודל טעות המערער שטעה מקצה אל הקצה ודי בזה:
חוות יאיר · חלק ג׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.