והרי ליטרא מעשר טבל דקטרח וקתני אותו ליטרא מעשר עליו ממקום אחר לפי החשבון וכו'. שאני גבי מעשר דאמר קרא עשר תעשר דהתירא זרעי אינשי וכו' עכ"ל. נמצא שמסקנת הש"ס אף לרשב"ג דאמר דאיסור אין מבטל ההיתר הוא במקום שאינו טרח אבל במקום דטרח מבטל. ונ"ל דמה שאמר בגמ' ומחלק דהתירא זרעי אינשי וכו' היינו ר"ל שדרך זריעתו הוא בכך. נמצא הוא פירושא דש"ס שמס' מנחות דקאמר הש"ס התם דרך זריעתו בכך וכו'. וילפינן מקרא עשר תעשר את כל תבואת זרעך מה שדרך זריעה חייב להפריש מכל מה שיוציא מהשדה ואינו מנכה מה שזרע בקרקע. אבל בשבלי' אין דרך זריעתו וכו'. זהו ממש תירוצא דש"ס במס' נדרים דמשני הש"ס מה שהוא דרך זריעה חייב להפריש מהכל בכלל ואינו מנכה מה שזרע כיון שטרח לזרוע במאי שדרך לזרוע דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעיך כדרך שמוציא לזרוע. נמצא בנדון דידן בענין ריוח מה שהרוויח אדם הוא שלא כדרך זריעה פשיטא שמנכה יציאותיו והתם מה שהוא דרך זריעה גזירות הכתוב היא ודו"ק הטוב.
חוות יאיר · חלק רכ״ד סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.