חוות יאיר · חלק ר״י סימן ל״ה

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ואת"ל דפליגי והאחרוני' התירו ללמוד הקבלה גם מהספרים ולהבין מדעתו מ"מ כיון שהקדמונים מיחו בדבר טובה צפרנן של ראשונים אליהם תשמעון שב ואל תעשה טפי עדיף ואף אם שקולים הן קיי"ל ספק איסורא לחומרא ומכ"ש סכנתא דחמירא מאיסורא וק"ו בסכנת הנפש דחמירא מסכנת הגוף דהטועה בדרכי הקבלה מקצץ בנטיעות ומפריד אלופו של עולם ומדמה צורה ליוצרה ועובר על לא תעשה לך פסל ותקרב לשאת נפשו וחייתו לממיתים ואף גם זאת דאיתא פרק אין דורשין אמר רבי אמי אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשי' ונבון לחש וכו' איך לא יהא האדם בוש וירא לגשת אל הקודש בזמנינו אשר לא ימצא מי שיש בו חמשה מדות הללו אפי' לא יבצר מצד המלמד כי ירד משה רבינו בעצמו ובכבודו בינינו למסור לנו סודו' יוצרינו אין מי שראוי לקבל מחמת חסרון מארי מדות הנ"ל בדורותינו ועוד אחת מעט היא אשר ימצא בעל מעל' מושלם בחסידות ענוה ויראת ה' אשר יאות לו למיעל ולחפש בגנזי דמלכא וז"ל הזוהר פרשת קדושים ואית נטירין אוחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים דנטרין ההוא טוב דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל ואם לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא ובגין דא מאן דאיהו חייבא ויעול למנדע רזין דאוריית' כמה מלאכי חבלה דאיתקריאו חשך ואפילה נחשים ועקרבים חיות ברא אתקריאו ומבלבלין משחשבתיה דלא ייעול לאחר דלאו דיליה עכ"ל.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.