חוות יאיר · חלק ר״י סימן ל״ד

ולדעתי ז"ש חז"ל הרהורי עבירה קשה מעבירה כי כשאדם חוטא בהרהור מחשבתו פוגם במקום המחשבה העליונה וכ"ש כשמחשב בחקירת שכלו דבר שוא ותפל בעולם העליון עולם האצילו' ומקצץ בנטיעות גדול עונו מנשוא מש"כ עבירה במעשה פוגם בעולם העשייה ובששת ימי המעשה ותו לא. אע"פ שרבים וכן שלמים ממקובלים האחרונים התעוררו במאוד לבות בני אדם על לימוד הקבלה והוכיחינו מדברי הזהר ותיקונים ולא עוד אלא שכתבו כל המונע וחושך עצמו מלימוד הקבלה הוא נדחה ממחיצת צדיקים ומפסיד עולמו ואינו זוכה לראות באור פני מלך חיים ית' נראה לי דמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי בודאי מי שיכול ללמוד מפי מקובל אלהיי אשר שמו נודע בשערים ויסביר לו הנינים פה אל פה ע"פ הקדמו' מונחות בטוב טעם ודעת כאשר עשה האריז"ל בזמנו לתלמידיו אשרי חלקו מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כאשר נדעה נרדפה לדעת את ה' אבל להבין מדעתו מתוך הספרים אשר גילו טפח וכיסו אמות לא וגם פא"פ לא תאבה ולא תשמע אותם מכל אדם אלא ממי שהוא בדוק ומנוסה למומחה ומפורסם בדורו בשם מקובל כמשמעות לשון הרמב"ן וחכמי' הנ"ל אבל מה נעשה שכבר העיד הגאון בספר לתורת העולה שאפילו בימיו לא נמצא איש מקובל יודע דבר על בוריה מצד הקבלה האמיתית כל שכן בדורותינו יתמי דיתמי.