חוות יאיר · חלק ר״ג סימן ב׳

תשובה: וע"ד קושייתך בהיקש דיבמות דס"ט ע"א מקיש זרעו לו והלא לא נזכר בקרא שהוא פוסל. אין זה זרות ופלא כי מוכח ומבואר לרגיל בשותא דרבנן שיש כמה גוונא היקשי' יש מהם חזקים כראי מוצק ומבוארים ומוכחים מצד יתור איזה מלה או אות או מכח קושיא ובכה"ג מצינוהו במשנה ספ"ז דמנחות על וזבחת פסח לה' צאן ובקר וגמ' דר"ה דל"ד ע"א יומא דל"ב ע"א ועוד הרבה מאד וכ"כ התוס' זבחים דמ"ז ע"ב ובכה"ג אמרינן בש"ס בכורות דט"ו דצרכנן לתרווייהו. גם אמרו אין משיבין על ההיקש בב"ק דכ"ג וס"ג וק"ו ע"ב ומנחות דפ"ב ע"ב גם נחלקו במד זו בהימינו ודבר אחר ביומא וזבחים דנ"ז ומנחות דע"ח גם הקשו היקשא למה לי. סנהדרין דפ"ד ע"ב גם מזהירין מן ההיקש פסחים דכ"ד ע"א. גם היקש בזה עדיף מסמוכים כמ"ש תוס' יבמות ד"ד ע"א ועדיף מק"ו כמ"ש תוס' בכורות דל"ג ע"א וסוף דנ"ג וע"ע תוס' ב"מ דקי"ד ע"א ועדיף גם במג"ש. ע' כריתות דצ"ד ע"ב וע' בזה מתוס' זבחים דמ"ח ע"א וצ"ע אחר שכל ג"ש מקובל איך נדחה. [ע"ל תשו' קצ"ב דף ק"פ] כל אלו איירו בהיקש המוכח מאיזה ייתור מלה או אות או שינוי או שום הוכחה. ובכל מקום שלמדו רז"ל גופי' תורה מהיקש ולפי הראה אין יתור גם כ"ע מודים כבספ"ז דמנחות הנ"ל במשנה וגם במ"ה פ"ט דחולין והנוגע והנושא גם כל מקומות שהזכרנו עלינו לטרוח לחפש אחר דקדוק או יתור וכה"ג ולא סגי בלאו הכי. ויש דאינם כלל משום רמז והוכחה רק דילפי דבר מדבר מסברא וברובם יש פלוגת' כגון הא דפסחים ריש ס"ד סוכה דצ"א ע"א ושבת דצ"ז ע"א ובמשנה עירוכין פ"ד מ"ד וע"ע פי' רש"י סנהדרין דפ"ה ע"א רק דרז"ל סמכו קבלתם האמיתית על רמז היקש מה כמ"ש מטות מקיש מטה אם למטה אב בב"ב ד' קי"א ע"א וע"ע בכה"ג מס' ר"ה ר"ד ל"ד ויבמות דע"ט ע"א.