חוות יאיר · חלק ר״ג סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

לפעמים עשו סמוכות להיקש ע"י איזה דקדוק קל"ש כמ"ש מה ענין ריבים לנגעים ובסנהדרין דל"ד ע"ב מה ענין יער לדבש גם בב"ב ד"פ ע"ב וכן היקש אוהלים לנחלים ברכות די"ז. ומצינו היקש ללמוד דין מדבר אחר אף דשם ג"כ לא נדע רק מק"ו וע"כ היקש זה אינו רק אסמכתא כבגמ' חולין בפ"ד ד"ע ע"ב. ויש היקשי' דבר לדבר הרחוק ממנו רק שהם בפרשה אחת ע' יבמות דק"ה רע"ב וצ"ע ממ"ש התוס' שם ד"ד ע"א ד"ה דכתיב וע' פי' רש"י סנהדרין דפ"ה ע"א ונדה דמ"ו סע"א. ולפעמים הקשו במלה אחת הקרי והכתיב כמו כי יתן דומיא דכי יותן [קידושין דנ"ט ע"ב] עבד עובד פסחים דך"ו ובכה"ג יראה יראה ריש חגיגה. לא תשכב תשכיב סנהדרין דנ"ד ע"א. לא תנאף. שבועו' דמ"ז ע"ב. ולפעמים הקשו גוף הדבר לדין דאתרביה שיש כמו גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם בני ברית וכו' ואינו רק מסברא כי לא יפה כח דבר דאתרבי מגוף הדבר שממנו למד.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.