חוות יאיר · חלק ר״ג סימן א׳

שאלה: ותשואת חן חן לרום מכ"ת שבשפלינו זכר לנו בד"ש ובדרישה מעמדי ומעבדי ולימודי מדוע מצאתי חן בעיני אדוני להכירני ואנכי בארץ נכריה מה אדם כמוני כי תדעהו ואנוש כערכי ותחשבהו באמת מאז שפרשתי משימושי בבית תלמודו של רבינו כמה פעמים הי' על לבבי לרצות פני מכ"ת את ספיקותי בלימודי יום יום עם שני חברים דף א' מש"ס ובושתי בזה כי נקלותי בעיני לתהריץ אגרות עם אדוני וגם חשבתי אם אקרא לו לא יענני האמנם עתה אשר מרחוק נצנץ אלי ד"ש אמר לי לבי ויהי מה ארוצה אל איש אלהים אולי תמצא חן להשיבך דבר. וענוותנותו תרבני במה שנתקשיתי בגמ' יבמות קרוב לס"פ אלמנה לכ"ג דס"ט דמשני הש"ס אמר קרא לא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא פוסל וכו' והיקש זה קשה בעיני כתורמס כי אין כאן בקרא דין זה דהוא פוסל רק דנלמד ממ"ש לא יחלל מי שהי' כשר כפי' רש"י והוא חוץ מפשטיה דקרא גם אין כאן שני דברים פרטיים מפורשים שנאמר שקישם. הא חדא. שנית מה שלמדתי ושכחתי מקומו כמדומה לי שכ"כ התוס' שלעולם מקשינן מה שנזכר בקרא ראשון לשני לא בהפך וכאן ע"כ לא יחלל הרומז לחילול האלמנה נזכר לפני מלת זרעו ואיך נקיש זרעו לו: