תשובה: הדין ברור אחר שהאלמנה מודית בחוב שהי' חייב בעלה יו"ד ר"ט הנ"ל רק שטענה שסבורה היתה שלא כתב שמעון זה בפנקסו רק שבמתנה נתן לו אין זה טענה דק"ל סי' צ"א ס"ה יש לדון ע"פ פנקסו של אדם וכו' ואע"ג דשם מיירי לחובתו מוכח שם בסעיף שלפניו והוא מתשובות הרא"ש דג"כ לטובת בעל הפנקס וא"כ אפי' אינה מודית ומכ"ש כאן דאין כאן טענה רק מה דסברה. והנה במה שכתב שמעון החיוב בפנקסו איגלאי מילתא דלא נתן במתנה כלום ועל כן בודאי לא תוכל האלמנה להוציא הס"ת משמעון עד שתפרע תחלה יו"ד ר"ט הנ"ל דבחיי בעלה מקמי דמטי זמן גביית כתובתה נעשית הס"ת משכנת' על מה שחייב לו ראובן ואפי' נגד יתומים קטנים מהני בכה"ג מכ"ש לגבי אשה וא"כ מעתה יש ללוי כל זכות שהי' לשמעון אחר שיצא מפי השלטון שכל אשר לשמעון יהי' ללוי כי לוי קנה הכל משלטון וא"כ נהי דדינא דמלכותא לא הוי דינא בכל מילי מ"מ נעשה לוי כקונה מן ההפקר באשר דבר מלך שלטון ודאי הוי לאחר יאוש דמי יאמר לו מה תעשה ולא דמי לקונה מליסטים גוי ואין להאריך בראיות מסי' שס"ח שס"ט מש"כ אלו ד' ר"ט שטען לוי שנשאר ראובן חייב לו נראה אחר דהוי רק תביעה בע"פ ולהאלמנה לא הי' כדי כתובתה א"א ללוי לגבות חובו והרי הס"ת לא בא ליד כמר לוי כל ימי חיי ראובן ממילא אף שע"י המושל זכה לוי בבית שמעון ומזה זכה ג"כ בס"ת שהיתה מונחת בארון הקודש בחדר מקום כנסי' באותה בית אין זה תפיסה כלל כמבואר בשו"ת הריב"ש סי' שס"ד וממיתי לה בקצרה בהגה' בא"ה סי' צ"ג סכ"ג לענין תפיסת אלמנה ועוד את"ל דהוי תפיסה הלא ק"ל דלא מהני תפיסה בב"ח מאוחר שקדם וגבה אפי' מטלטלי אם הקנו למוקדם מטלטלי אגב מקרקע כבסי' ק"ד ס"ה וכ"ש מלוה בע"פ נגד שיעמוד כתובה ואין לומר דהוי תפיסה שלא בעדים ויש לכמר לוי מיגו דלאחרים או החזרתי זה אינו שהרי ק"ל בח"מ סי' ע"ב דבדבר המפורסם לא שייך מיגו דהחזרתי וכ"ש להד"ם דירא לשנות הידוע והרי ידוע לכל דס"ת של ראובן שאולה ביד שמעון שההמשך זמן רב ח' או ט' שנה קלא אית לי' ואין כאן מיגו ועוד דלא מהני מיגו רק להאמינו בטענתו דטען וכבר ביארנו דאפי' נאמינהו דאמת שנ"ח לו כמר ראובן מ"מ כתובת אשה קודמת ואפי' תפס ולאפס הפנאי לא הארכתי בראיות גם במראה מקומות אפס קצתו אבל הדברים בדורים ת"ל .ודאי אם הי' ראובן בעל הס"ת חי בעת שזכה לוי בבית עם כל אשר בו ה"ל תפיסת לוי תפיסה מחיים בס"ת של ראובן על ד' ר"ט שהלוה לו ואז אם האלמנה תרצה להוציא הס"ת מתחת ידו תצרך לשלם לו גם ד' ר"ט אלו כי ב"ח גובה חובו מס"ת כמו אשה כתובתה דבהדי הדדי מתניין סוף מס' בכורים.
חוות יאיר · חלק ר״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
