וזאת היא נחמתי אחר שזה העושר ידוע שמהנה ת"ח מנכסיו גם ידוע שאין מה שמוותר ולא קפיד עם הת"ח על כל הדברים שראויין להקפיד הן מצד הטורח או החסרון דיין מצד הזמן ומצד המדידה לא נעשה כלל בשביל הנאת עצמו בקבלת המעות ואפשר היה גם כן מרוצה בשהבטיחו לתת לו לבסוף רק שלא נשא הת"ח פניו לבקש זה וממילא גם מה שהת"ח נהנה שלוקח היין חי בעת שירצה אינו מפני הקדמ' המעות ולא דמי לטרשא דרב פפא דהלוה מפסיד ודוק גם אין עסק של הת"ח עם העשיר דרך הלואה.
חוות יאיר · חלק קפ״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.