חוות יאיר · חלק קפ״ט סימן ה׳

מש"כ נדון שזכרנו שעשירי' לוקחים מת"ח מעות לטובת הת"ח שמה שהוא דרך הלוא' אין לחלק גם שם הוי ריבית ממש דשקיל טפי ממה דיהיב ליה [ולולי דמיסתפינא אמינא דיש שם היתר בעשיר שאינו צריך למעות רק להנאת ת"ח לוקח ממנו איזה מעות בריבית מדכתיב טעמא דריבית וחי אחיך עמך וכ' הטור י"ד ר"ס קנ"ט דע"כ מן התורה מותר להלוות לגוי בריבית דטעמא מפורש וחי אחיך עמך וגוי אי אתה מצווה להחיותו והלימוד עולה יפה מאד עצמו דאע"פ דלא ק"ל כר"ש דדריש טעמא דקרא היינו בדלא מפורש שום טעם בכתוב כמו בבגד אלמנה בב"מ דר"ש דריש מעצמו ולמד לפי הטעם להקל בעשירה ולכן כדמפרש קרא טעמא לר"ש אייתר ודרש ליה כמו בספ"ב דקדושין גבי כי יסור דגם בלי טעם היה ר"ש דורש טעם להתיר.