חוות יאיר · חלק קפ״ט סימן ג׳

ונחזור לענינו שגם אם העושר עושה טובה אם אוהבו חנם ליקח ממנו דמי או"ם יין וליתן לו כל השנה מדה מדה ואין לעושר ההוא טובה כלל בקדימת המעות לרוב עשרו מ"מ הרי זה הנותן המעות מרוויח ע"י הקדמת המעות וראי' מגמ' פרק הריבית דס"ה ע"א דאר"פ טרשא דדי שרי שכראי לא פסיד זוזי לא צריכנא וכו' וא"ל רב ששת מאי חזית דקא אזלת בתר דידך וכו' והכי ק"ל דאסור כמ"ש התוס' וכל הפוסקים וכדאמר רבא שם דס"ח ע"א ה"נ בנדון זה ואף כי מי יגיד לנו דעשיר זה דומה לעשרו של ר"פ והרי אלו מתרמי לי' עיסקא וכו' ב"מ דמ"ג ע"א ולכן נ"ל ג"כ שאין היתר מה שנתפשט בקצת קהילות שעשירים המופליג' סברי דמצוה רבה עבדי שלוקחי' מעות מת"ח ונותנים פרי ה' ממאה ובכה"ג מפני שאין מחסור להם במעות שלהם או של סוחרים חנם וג"כ נ"ל דאסור מטעם הנ"ל אם לא עבדי בשטר עיסקא עצ"ה.