חוות יאיר · חלק קפ״ט סימן ב׳

ומתוך כך נתתי אל לבי דגם מה שעשיתי וסבור הייתי שאין בו חשש איסור אינו פשוט אף דאין בו הוכחת ריבית כמו בשני ב"ב שהזכרתי. והתבוננתי עוד על מקומו של דין זה דפוסקי' על הפירות וראיתי שבמדינות הללו קשה לסמוך על יצא השער דיין כי במחוז א' ואפי' בעיר אחת יש כרמים עובדים משבחים וכן הרים ועמקים דשניין דא מדא לשבח ולגנאי בדמים. וממה שכתבתי נ"ל דגם הפסיקה על השער משיצא השער או שיש לו יהיה במנהג מדת שער שעליו יצא הפסיקה כגון שיצא השער לפוידר כל פוידר כך וכך וזה נותן לו דמי כמה פוידר תיכף כדי שיתן לו זה בדמים הללו כל השנה עד כדי דמים שקיבל (ותו לא) שהתירו רז"ל מטעם הא חיטי בהיני הא חיטי בשילי כבגמ' הנ"ל דס"ג ע"ב יע"ש ולכן יתן לו בכל פעם א' פוידר לפחו' שעליו פסיקת השער ודרך הסוחרים למכור כך מש"כ אם הקונ' מתנה ליקח ממנו או"ם או"ם או חביות קטן בכל השנה אחת לאחת דאין דרך למכרו בערך דמים של פוידר מפני הטורח אסור ג"כ מטעם הנ"ל גם צרך עיון אם מקרי יצא השער אם ידוע בכמה נמכר פוידר יין מן הגת שהרי זה נותן לו יין צלול כ"ש אם לא יצא השער רק ליין הנמדד בהבאה מן הכרמים עם חרצנים וזגים רק די"ל דשיעור הפחת בזה ידוע וקבוע.